אם רציתם לדעת איך משחקים מבוכים ודרקונים – D&D, הגעתם למקום הנכון.
בבסיסו, ב- משחק ה D & D, מטילים קובייה או כמה קוביות, כל פעם שרוצים לבצע פעולה או להגיב לאירועים שקורים במשחק. אבל בואו נסתכל יותר מקרוב בדיוק מה קורה שם.
מבוכים ודרקונים הוא משחק RPG המתרחש בעולם פנטזיה.
לאחר שהשחקנים יוצרים דמויות, הם טווים סיפור שיתופי מאולתר, הפועל על הדמיון והטלת קוביות בתורות.
מי שמארח את המשחק הוא ה DM ("שליט המבוך"), והוא מי שיוצר את העולם, מגלם את כל הדמויות שלו (כולל היצורים שבהם תילחמו) ומפקח על הכללי המשחק.
מאז המצאתו,
Dungeons & Dragons נותר אחד ממשחקי התפקידים האטרקטיביים ביותר שיש. למרות שהוא נשזר לרוב עם סיפורי פנטזיה (ובלי ספק, יש הרבה מהם), במהלך השנים הותאם משחק ה-RPG השולחני הזה למגוון רחב של ז'אנרים המפורטים בספרי המקורות השונים של Dungeons & Dragons 5E.
סשן של מבוכים ודרקונים יכול להימשך בין שעה לשעה וחצי בשבוע, מכיוון שייקח לפחות כמה מפגשים טובים עד שכל אחד מן המשתתפים במשחק ישחק והחבורה תסיים משימה ספציפית. אם אתם קובעים לשחק את כל המשחק במפגש אחד, אז הסיכוי רב שהמשחק ייגמר ביום אחד. בעוד שאם אתם קובעים שהמשחק יימשך על פני מספר מפגשים, ובהתאם כמובן להרחבה של הסיפור (בין אם מגיע מספר רשמי של D&D או מממוחו של ה-DM) והתדירות שבה אתם מחליטים לשחק, המשחק יכול להימשך אפילו מספר שנים. אז,
אחד ממכם יהיה ה DM, שהוא מספר הסיפור, שופט המשחק ושחקן. "שליט המבוך" יוצר את ההרפתקה, שיכולה להיות חד פעמית (לשחק את כל הסיפור בסשן אחד) או במסע מתמשך וארוך יותר. ז"א – סיפור מתמשך שנמשך מספר מפגשים.
ההרפתקה יכולה להיכתב במלואה על ידיו, סוג של סיפור הרפתקאות D&D, הידועה למבינים בתחום, בשם homebrew או שהם יכולים להשתמש בסיפורים שהוכנו מראש. ישנם מגוון משחקים רשמיים של Dungeons & Dragons 5E עם שפע דמויות, מפות וסיפורים.
בנוסף להנחיית השחקנים עם תיאורים, דיאלוגים ומשימות, שליט המבוך גם מבטיח שהחוקים של המשחק נשמרים. למרות שאנו באמת נמצאים בעולם הפנטזיה, לרוב חוקי המהדורה החמישית של מבוכים ודרקונים נועדו לחקות את העולם האמיתי. לדוגמה, נפילה מצוק עלולה להרוג דמות. כמו השחקנים, ה DM ישתמש בקוביות כדי לקבוע את ההשלכות של כל פעולה או תוצאה של פעולה. לדוגמה, DM המשחק עשוי לגרום לאחד המשתתפים להטיל קובייה בשביל לקבוע באיזו צורה תנחת אם הדמות שלו תיפול מצוק.
בניגוד לרוב משחקי השולחן,
ל- D&D אין הגבלה על מספר השחקנים שיכולים להיות בקבוצה אחת. סוג זה של החלטה מסתכם באמת בשיקול הדעת האישי של ה-DM ושל השחקנים. חשוב לזכור – תמיד כדאי שיהיה איזון במספר השחקנים, זאת בשביל לתת חוויה טובה עבור לכל המשתתפים במשחק.
יותר מדי שחקנים עלול לגרום לבלגן מוחלט שבו ה-DM לא יכול להכניס מילה אחת, ובכך לא לשלוט בסיפור המשחק. מצד שני, לא מספיק משתתפים יכול להשאיר דינמיקה חסרה מאוד. ככלל אצבע, משחקי ה- מבוכים ודרקונים הטובים ביותר נוטים להיות מורכבים מארבעה עד עשרה שחקנים, בנוסף ל- DM. זה נותן מספיק אנשים לעבוד איתם, תוך מניעת בלאגן במשחק.
בתכלס, זה מכסה כמעט את כל מה שנדרש בשביל לשחק D&D, אבל כמובן, אתם יכולים לקבל הרבה יותר מרק הבסיס. לדוגמא, אתם עשויים לרצות לקבל גיליון הטלת לחשים אם אתם משחקים דמות שמשתמשת בהרבה לחשים, או עותק של מדריך הנגן של המהדורה החמישית.
אהה…קצת. ללמוד איך לשחק מבוכים ודרקונים 5E יכול להיחשב קשה מכיוון שיש הרבה מאוד חוקים להתחיל איתם. עם זאת, בניגוד למשחקי לוח מורכבים יותר שיכולים להיות מאוד מעצבנים עד שכולם מסביב לשולחן מבינים את החוקים, קל יחסית לצלול מהר לתוך D&D וללמוד תוך כדי.
Dungeons & Dragons 5E מסתמך על אימפרוביזציה באותה מידה שהוא עושה הטלת קוביות, כך שכולם יכולים להתחיל לשחק מיד ולקבוע את הכללים במהלך סדרה של מפגשים. עם הזמן, מונחי המפתח של המשחק יתחילו בהדרגה להיות לכם הגיוניים יותר.
